בניית חרבות על פי תקן בתל"ן - חלק 1

סדרת כתבות: בניית חרבות על פי תקן בתל"ן

כתבה מספר 1 – הקדמה

בניית חרבות זה לא עסק זול למי שמעולם לא התנסה בזה, ובטח שלא קל. ואני מאמין שקשה עד בלתי אפשרי לאדם בלי ניסיון ובלי הדרכה להחליט לקום יום אחד וליצור לעצמו חרב או נגינטה מאפס.

לכן במאמרים הבאים אסקור את תהליך בניית החרבות ואנסה ליצור סדרת מאמרים שתסביר, תלמד ותשמש כלי עזר פרקטי ליצור חרב סבירה ללא צורך סדנת הדרכה. אמנם המאמרים הקרובים יסבירו איך לבנות חרב באורך 90 ס"מ, אך לאחר ההבנה תוכלו בקלות לבנות חרב של 1.20 ואפילו 1.50 ס"מ. ובהמשך אני אוסיף מאמרים על נגינטות ועל קטאנות.

בעתיד, יתווספו גם סרטונים שמדמים את התהליך כולו, מאחר שישנם דברים כמו גילוף והדבקה שבלתי אפשרי להעבירם בכתב, לא משנה כמה אנסה.

ובנוסף, יש דברים שגם לאחר שמבינים אותם לחלוטין, צריך מיומנות וניסיון לבנותם נכונה.

רק להבהרה,לא יקרה כלום אם "חרב ה- 90" שלכם תהיה 80-90 ס"מ, 90  ס"מזה האורך המקסימאלי של החרב שמקובל להלחם איתה ביד אחת ברוב הלארפים.

לעומת זאת האורך של "חרב 1.20" יכול לנוע בין 1.00- 1.30 ס"מ לרוב, כל עוד מחזיקים אותה ב 2 ידיים.

הנקודה שלי בעניין היא שאף אחד לא יספור לכם על 10 ס"מ פחות וזה גם לא יפגע בכם משמעותית מבחינת ביצועי הלחימה. לעומת זאת יש חוגים שידקדקו מאוד באורך המקסימאלי של החרב, בעיקר של "חרבות 90 ".

למי מיועדים המאמרים?
המאמרים מיועדים לכל מי שרצה לנסות ליצור חרב ולא ידע איך להפוך זאת למעשים (כלומר, לא היה חשוף לסדנה ולא הבין את ההסברים המייגעים בתקנון בתל"ן*). אני לא חושב שהמאמרים מיועדים למנוסים בתחום, כי למרות שיש בהם מידע שאולי הם יוכלו להיעזר בו, הם לא מציעים דברים חדשים או פורצי דרך.

בכללי, הם כתובים על פי השיטה שהקהילה החופשית בכפ"ס העבירה על בניית חרבות, שיכולה להיות שונה מהשיטה שהשתמשו עד כה.

את חומר הסדנה העבירה לי ידידה טובה שלמדה אותו בקהילה החופשית של כפ"ס, יש להם הרבה ניסיון בלחימה ובמשחק בחרבות. אומנם התקנים שלהם קצת יותר מחמירים מתקני בתל"ן, אך רובם באו עקב ניסיון (הקהילה החופשית נלחמת בחרבות כל סופ"ש למעלה מ-5 שנים וזה בלי להחשיב לארפים וסאגות למיניהם).

החרב הראשונה:
רוב הסיכויים שהחרב הראשונה שלכם לא תצא טובה.

למען האמת, רובכם כנראה יחשבו בסוף שהיא ממש יצאה גרועה, אבל כך זה תמיד החרב הראשונה וצריך לקחת את זה בחשבון.

בגלל זה אנחנו ניקח טווח ביטחון נרחב לטעויות.

גם אם ההדבקה לא יצאה טובה, וגם אם הגילוף נדפק תזכרו ש:

1.                         90% אחוז מהטעויות אפשר לתקן ולטייח בדרך כזאת או אחרת.

2.                         חלק גדול מהטעויות לא רואים בסוף (לדוגמה תראו את החרב שבבלוג שלי, הגילוף מתחת להדבקה הוא אחד המכוערים).

ובנוסף, יש משפט שאומר "מה שלא יורד בחיתוך יורד בהדבקה, מה שלא יורד בהדבקה יורד בגילוף, מה שלא יורד בגילוף יורד בגיהוץ ומה שלא יורד בגיהוץ יורד בדיקדופ. ומה שלא יורד בדיקדופ, ישכח שתכסח ליריב את הצורה...".

אז אם אני טוען שלא שמים לב לטעויות מדוע אני ממשיך לטעון שצריך לעשות הכול מדוקדק ולשאוף לשלמות?

מכמה סיבות:

1.    ככל שחרב בנויה טוב יותר אורך החיים שלה גדול יותר (חרבות מעולות מחזיקות עד 5 שנים!)

2.    יש מעט מאוד שלא טועים בכלל בהכנת החרב. ובתחום הזה הטעויות מצטברות, אז אנחנו לוקחים בחשבון שסביר להניח שנפספס מתי שהוא משהו במהלך התהליך. ככל שנקפיד יותר ונהיה יותר פדנטים נצמצם את הטעויות שלנו והן לא יצטברו לטעויות קריטיות/טעויות בלאי/טעויות שקשה לטייח.

3. והסיבה הכי חשובה בעיני - חרב אפית היא אפית מתחילת בנייתה ועד הסוף, חרב אפית זוהי חרב שכל התהליך היצור שלה נעשה ברמת מיומנות ענקית.

סקירת התהליך:

בהנחה שיש לכם את כל החומרים כולל הפיבר הבנייה תתבצע בצורה הבאה:

שירטוט- שירטוט החרב, קביעת המידות, אורך השפיץ וקו הגילוף. וכן אורך הידית וכו'...

חיתוך- חיתוך רצועות המזרון וחיתוך מסילה לפיבר.

הדבקה- הדבקת שלושת חתיכות המזרון עם הפיבר ויצירת ארטיק.

גילוף– גילוף הארטיק לחרב.

גיהוץ– גיהוץ החרב.

דיקטופ- עטיפת החרב.

פינישים– ידית, קרוס גארד, משקולות וכו'.